- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
החלטה בתיק מ"ת 1907-09-11
|
מ"ת בית משפט השלום ירושלים |
1907-09-11
11.9.2011 |
|
בפני : רם וינוגרד |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: מדינת ישראל עו"ד שירה קרוואני-ארד |
: מוצטפא אבו גראדה (עציר) עו"ד יוסי זילברברג |
| החלטה | |
1. המשיב נעצר ביום 30.8.11 לאחר מרדף משטרתי במסגרתו עבר קו הפרדה לבן, עקף מחסום משטרתי דרך שולי הכביש והתנגש חזיתית ברכב שהגיע ממול, כל זאת לאחר מרדף בו נסע המשיב במהירות גבוהה (בעניין המהירות ראו הודעתו של השוטר גטהון בש' 18-19 ובש' 50-52). לאחר ההתנגשות נמלט המשיב מהרכב והתפתח מרדף רגלי שהסתיים רק לאחר ירי באוויר ותפיסת המשיב על ידי אחד השוטרים שהצליח להשיגו במהלך המרדף. בכתב האישום מיוחסות למשיב עבירות של גניבת רכב, בטענה שהרכב בו נסע נגנב על ידו שעות ספורות קודם לכן מפסגת זאב שבירושלים, וכן עבירות של כניסה לישראל שלא כדין, החזקת כלי פריצה לרכב, שינוי זהות של רכב, חבלה במזיד ברכב, מעשה פזיזות ורשלנות והפרעה לשוטר במילוי תפקידו.
2. המשיב מודה בביצוע העבירה של שינוי זהות של רכב, ולטענתו רכש את הרכב בשעות הבוקר המוקדמות במהלך ביקור אצל בת דודתו בענאתה, נסע לרמאללה והחליף את לוחיות הרכב בלוחיות פלסטיניות של אביו (המשיב מודה שרכש את הרכב בידיעה שמדובר ברכב גנוב), ולאחר מכן יצא לדרכו. המשיב אינו חולק על קיומן של ראיות לכאורה לעבירות של מעשה פזיזות ורשלנות שמיוחסות לו בנוגע למרדף שהתנהל אחריו, ואף לא לעניין קיום ראיות לכאורה בנוגע לעבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו. בכל הנוגע ליתר העבירות טוען המשיב שלא הונחה תשתית ראייתית מספקת כדי להוכיח, ולו ברמה הלכאורית, שהעבירות בוצעו על ידו.
3. מדו"ח איתורן עולה שהרכב דווח כזז ממקומו בשעה 05:53 בבוקר. בשעה 06:03 נקלט הרכב במרכז ענאתה, ובשעה 08:53 החל ביציאה מכיוון ענאתה. המרדף אחר הרכב החל בשעה 09:00 לערך. מכאן שהמשיב נמצא ברכב כ-3 שעות לאחר שזה נגנב מתחומי מדינת ישראל. במצב דברים זה בו נתפס אדם כשברשותו רכב גנוב "בשעת בוקר מוקדמת, שעות ספורות לאחר שזה נגנב" קמה החזקה התכופה לעניין הגניבה (ראו את עובדות העניין וההכרעה בבש"פ 2934/10 קורעאן נ' מ"י מיום 26.4.10).
4. אף לולא קיומה של החזקה התכופה נראה שקיימות לא מעט ראיות כנגד המשיב. המשיב נתפס כאשר הוא נוהג ברכב שהסוויץ נעקר ממנו, והרכב מותנע באמצעות מברג. המשיב מסר גרסה המעוררת תהיות בפני עצמה. שלא כטענת בא כוחו לא טען המשיב שהגיע לענאתה בשעת בוקר מוקדמת כדי לרכוש רכב, אלא טען שהגיע לבקר את בת דודתו. באופן מקרי הבחין ברכב והחליט לרוכשו. המשיב לא הבהיר מדוע הסתובב בענאתה בעת ביקור משפחתי כשבכיסו סכום מזומן של 6,000 ש"ח, ומתי הגיע למקום (ההנחה של ביקור משפחתי בשעת בוקר מוקדמת במיוחד היא הנחה המעוררת תמיהה). על אלה ניתן להוסיף את הטענה לפיה רכש את הרכב בשעה 08:00 בערך, נסע לרמאללה, החליף את הלוחיות, חזר לענאתה ויצא ממנה וכל זאת בתוך פרק זמן של שעה אחת ומבלי שהתנועות נקלטות על ידי איתורן. (בשונה מיתר התנועות). על פני הדברים נראה שגרסה זו אינה תואמת את המציאות.
5. מאחר והגעתי לכלל מסקנה שקיימות ראיות לכאורה לביצוע עבירת גניבת הרכב, ממילא קיימות ראיות לכאורה גם לעבירה של כניסה לישראל שלא כדין, חבלה במזיד ברכב והחזקת כלי פריצה לרכב.
6. העבירה של גניבת רכב עשויה כשלעצמה להקים עילת מעצר בהתאם לאמור בבש"פ 45/10 מסראווה נ' מ"י, מיום 8.2.10. עם זאת, ולנוכח עברו הנקי של המשיב, ניתן היה לשקול חלופת מעצר לו עמדה עבירה זו לבדה. דא עקא, שהמשיב בחר להימלט מהשוטרים וכתוצאה מהתנהלותו התנהל מרדף במהלכו נהג המשיב באופן פראי, חצה קו הפרדה לבן, גרם לנהג קוטנוע לסטות ממסלולו כדי לא להיפגע, עקף מחסום משטרתי ופגע חזיתית ברכב אחר. התופעה של מרדפים היא תופעה שזכתה לגינוים חוזרים בפסיקה, עד שנקבע לאחרונה כי בתיקים של מרדף פראי הכלל הוא מעצר עד תום ההליכים וחלופת המעצר היא החריג (ראו בש"פ 5588/11 אל סייד נ' מ"י מיום 2.8.11; והשוו מ"ת (מחוזי באר שבע) 6219-08-11 מ"י נ' נסימי, מיום 23.8.11). כלל זה אינו חל דווקא שעה שמדובר בתושבי שטחים, אולם כאשר מדובר בתושב שטחים הנמלט מכוחות המשטרה הרי שהחשש להימלטות מאימת הדין מתעצם, כפי שנקבע במפורש בבש"פ 2934/10 הנ"ל.
7. לפיכך, ועל יסוד הנאמר לעיל, איני סבור שניתן להורות על שחרורו של המשיב לחלופת מעצר ולפיכך אני מורה על מעצרו עד לתום ההליכים.
ניתנה והודעה היום י"ב אלול תשע"א, 11/09/2011 במעמד הנוכחים.
|
רם וינוגרד, שופט |
הוקלד על ידי: סימה עיני התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
